מנגוסטו נ' אורכיד אחזקות ושירותים בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ודמי נסיעות.

2.התובע עבד אצל הנתבעת כחצרן, החל מיום 1.2.2011 ועד ליום 28.2.2013.

3.הנתבעת עוסקת בין השאר בתחום האחזקה וניהול מבנים באשדוד.

4.התובע טוען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, מאחר ומנהל הנתבעת פיטר אותו כאשר סירב לעבוד בגינון, שעה שעבודתו היתה בחצרנות. בעדותו סיפר התובע כי הוצע לו לעבוד 5 שעות בחצרנות ו-4 שעות בגינון, והוא סירב לכך. בעקבות הסירוב, פוטר התובע (עמ' 2 שורות 13-16 לפרוטוקול).

5.הנתבעת טוענת כי התובע התפטר מעבודתו, מבלי שהודיע על כך לפני כן. התובע עבד כחצרן, וחלק מעבודה זו היה גם לנקות גינות. התובע הגיש יחד עם עובדות נוספות תביעות סרק על מנת להלך אימים על הנתבעת. התובע נהג להיעדר מהעבודה בתקופות לחץ, וכאשר נערכו בדיקות, התובע לא נמצא במקומו.

6.לאחר שמיעת התובע ועדי הנתבעת, דין התביעה לפיצויי הפיטורים להידחות.

נטל ההוכחה הוא על הטוען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים. במקרה זה, התובע טען כי מסגרת עבודתו השתנתה, ובמקום לעבוד 9 שעות בחצרנות, עבד 5 שעות בחצרנות ואת שאר השעות נדרש לעבוד בגינון. בעקבות סירובו לכך, התובע טוען כי פוטר. גרסה זו לא נתמכה בכל ראיה שהיא.

הנתבעת צירפה לכתב הגנתה מכתבים מהתאריכים 7.3.13 ו- 7.4.13. במכתב מיום 7.3.13 נכתב לתובע כי הנתבעת ניסתה להשיגו ולברר אם הוא מגיע לעבודה כדי להחליט על המשך דרכו בחברה, אך ללא הצלחה. מכתב זה תומך בגרסת הנתבעת כי התובע התפטר ולא פוטר.

גם טענת התובע, לפיה מר עידן ששון פיטר אותו, נסתרה בעדותו של מר ששון אשר הכחיש זאת (עמ' 3 שורות 23-25).

בנסיבות אלה, משלא הוכחה טענת התובע בקשר לנסיבות פיטוריו – התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.

7.התובע טען כי הנתבעת לא שילמה לו נסיעות במהלך כל תקופת עבודתו.

הנתבעת טענה כי שכרו של התובע היה גלובלי וכלל תשלום עבור נסיעות והבראה.

מעיון בתלושי השכר עולה, כי התובע מעולם לא קיבל תשלום עבור נסיעות, גם כאשר קיבל שכר מינימום בחודשים אפריל 2011, יוני 2011. בנוסף, התובע קיבל תשלומים נפרדים עבור דמי הבראה, כעולה מתלושי השכר לחודשים יולי 2012, ספטמבר 2012 ואוקטובר 2012.

הנתבעת יכולה היתה להסכים עם התובע על תשלום שכר גלובלי, הכולל הבראה ונסיעות, אך לצורך כך היה עליה לחתום על הסכם בכתב עם התובע, כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת שכר תשי"ח – 1958. משלא עשתה כן, זכאי התובע לתשלום דמי הנסיעות, בהתאם לסכום שתבע אשר לא נסתר ע"י הנתבעת.

8.סוף דבר – התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע דמי נסיעות בסך של 3,825 ש"ח, אשר יישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 1.3.2013 ועד התשלום בפועל.

מאחר ומרבית התביעה נדחתה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' חשון תשע"ד, 07 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: